טעות נפוצה היא לעשות הכללה במחלות, לא כל פגם שמופיע
הוא מחלה, לפעמים אותם סימפטומים הם תוצרים שנועדו
לשרת את האדם והוא עצמו יוצר אותם.
לדוגמא: אין לי כוח, אני לא ישן בלילות, אין לי תיאבון...
רוב המחלות הן תוצרים אשר אנו מביאים אותם דרך רמת
מודעות נמוכה אשר יוצרת את הפגמים המצטברים ואחראית
לירידת הכוח הפיזי ויצירת חוסר איזון בארבעה היסודות
אשר שולטים בגופנו שהם: יסוד האש - אשר מביא את
האנרגיה, החיות, הרצון ליצירה, ואת רמת החיסון.
יסוד המים - אשר מחבר אותנו לרגש, לשמחה ולאהבה

לשנאה ולעצב, מביא את רצון הנתינה והמחלה ההבנה והזרימה.
יסוד האויר - מחבר אותנו למחשבות מהנמוכות ועד לגבוהות, מאפשר להבין את פוטנציאל
הבריאה, ואת האופן בו עלינו לפעול.
יסוד האדמה - הוא הכוח המבצע המאפשר בניה חומרית ומאחד את שלושת היסודות
הקודמים.
ולכן עודף אש יביא אותנו לעצבנות, לעודף רצונות, לניסיון להאצת תהליכים ולחוסר שקט.
עודף מים יביאו אותנו לחרדות ודיכאונות חולשה ולחוסר אנרגיה וכמובן לפחדים וחשש.
עודף אויר יכניס אותנו לריבוי של מחשבות חוסר שקט, חוסר שינה, תזזתיות וחוסר יציבות.
עודף אדמה יביא לנו חוסר גמישות, בעיות בשלד, אי פתיחות, קיבעון, עצירות והשמנה.
כלומר מקור הקלקול הוא במחשבה, כל תא בגופנו מגיב לכל מחשבה שעולה בדעתנו -
דפוסים מתמשכים של חשיבה ודיבור יוצרים התנהגות גופנית, למשל - כשרואים אדם
שפניו זועפות וקודרות גם מחשבותיו כועסות ורוגזות, כשאנו מחפשים סיבה למחלה אנו
מגלים זאת באותו איבר שנפגעה בו האנרגיה.
באנו לחשוב בצורה מסוימת, אין מחשבה קולקטיבית לכל אחד מחשבה ייחודית - היסוד
שאותו אדם הגיע איתו והשם עם תאריך הלידה והמזל, לכל אלה יש השלכות והם קובעים
לצורת החשיבה של האדם, כלומר כל אחד מאיתנו בא לחשוב בצורה שונה ואינדיבידואלית.
הנשמה טרם ירידתה קיבלה רשימה לעשייה והיא מתמירה לנו אנרגיה לאותו צורך, כאשר
אותן אנרגיות מותמרות לרמות שונות ואחרות, בשלב הראשון היא מסמנת לנו ע"י
הפרעות וקלקולים או חוסר הצלחה, וכאשר גם אותן סימנים לא מובנים היא יוצרת סיום
של אותו מצב דרך פגמים באותם חלקים שיוצרים את ההוצאה האנרגטית,
כלומר איפה שאני מבזבז כוחות נשמתיים שם יבוא החלק שיפגע.

תודה לכם