מקור כל הנשמות הוא בגוף האדם – הראשון שהתנפץ לרסיסי נשמות.
כל נשמה מהווה נשמה עצמאית.
היות והאדם הראשון היה מוצף כולו מאורו של הבורא הרי
שכל רסיס מכיל את הניצוץ האלוהי המואר.
האנרגיה הראשונה שיצאה מהבורא נקראת האדם הראשון.
לאדם הראשון לא היה גוף פיזי גופו היה אנרגיה טהורה.
כל גופו האנרגטי של האדם הראשון התפרק לרסיסי נשמות אשר ירדו
לחוות את החיים בעולמנו , אותן נשמות כאשר ירדו והגיעו למצב של
חוויה יצרו חיבור עם אותו תדר בסיסי של גוון שאיתו הן הגיעו ואליו הן נמשכו.
הנשמה של האדם הראשון היתה בנוייה כפי שאנו בנויים כלומר
מבחינה אנרגטית היה לה יכולת חשיבה כמו המוח , יכולת ראית
דברים כמו העיניים יכולת הקשבה כמו האוזניים ויכולת ביטוי כמו
הפה, זאת אומרת כל האיברים הפיזיים שיש לנו היו אצלו מטה פיזיים
וכאשר גופו התנפץ הרסיסים התחלקו לפי אזורי הגוף כלומר רסיס
נשמה אשר יצא מאיזור מסויים מגופו של האדם הראשון אותו איזור
הפך להוות את ההתמחות שלו לדוגמא- אם רסיס נשמה שהגיע מאיזור
האוזנייים – התחום שיעניין אותו יהיה התחום המוזיקלי או כל דבר
שקשור לשמיעה וצלילים.
הנשמה מגיעה לכאן ממקום נקי וטהור.
בגלל היות רסיס הנשמה אנרגיה רוחנית מעודנת ביותר אין
באפשרותה לרדת לעולם שבו אנרגיה דחוסה וחומרית שולטת, כי הרי
לא תוכל לפעול עם אנרגיה כזו, ולכן הנשמה צריכה מעטפת שתשמור
על עצמה ותגן עליה – ולדוגמא אותו אדם ( אסטרונאוט) היוצא מתוך
כדור הארץ ולובש בגד חלל המגן עליו בתוך אותה חללית, כלומר
הגוף הפיזי שלנו מאפשר את הפעילות ואת החיים בתוך המימד שלנו.
החיים בחומר העמידו את הנשמות בפני בעיות שלא היו ידועות להן
והמבחן היה כיצד להתגבר ולהתמודד, במיקרה של אי התמודדות נכון
היא תחזור לעשות זאת שוב ושוב.
בתוך הגוף הפיזי פועל כוח מניע – כוח זה גורם לו לפעול ולגדול, כוח
זה נקרא אנרגיית הגוף או הרצון לקבל.
המשימה של הנשמה להכניס את המודעות של הרצון לתת.
אחד המניעים המרכזיים שהביא לגלגולן של הנשמות היה הצורך
להתנסות בבחירה חופשית, הצורך שלה להתנסות באהבה , בנתינה,
בקבלה, באיזון,בענווה ובטוהר, ללמד אותה לחוות את הטוב והרע
ללא היסוס ופקפוק.
כל נשמה לפני בואה בוחרת את משימותיה ומטרותיה הפעם וכן את
סביבתה שבו תוכל לממש את תיקוניה.
על מנת להצליח במשימות היא בוחרת את אותם אותיות של שמה
שהם למעשה חיבור לנתיבי אנרגיה המצביעים על צורה של מודעות,
ראיה והשקפת חיים כלפי הסביבה הרחוקה, המשפחה , והמודעות
ההתפתחותית שלה להיום.
המספרים של תאריך הלידה המביאים לה את עוצמת עץ הספירות וגם
את אותו חיבור לאחד מאותם ארבעה יסודות הייקום(אש-מים-אויר-אדמה)שאיתו
היא הגיעה והוא יתן לה את כוח הביצוע.
כלומר מטרותינו מתוכננות מראש לפני לידתנו.
היות שזמן לא קיים במקום שממנו הנשמה או הרסיס באים הרי
שאורך הזמן שהיא תשהה כאן תלוי בכמה משימות ובאיזה מטרות היא
הציבה לעצמה ו במידת הצלחתה.
נשמה שלקחה יותר משימות תצטרך להיות כאן יותר זמן ,אם היא
קבעה והסכימה על מטרות מעטות זמנה יהיה קצר.
האימרה שנמצאת בתורה " פרו ורבו" – מצביע על אותו פוטנציאל
שניתן לאדם להביא נשמות כדי לבצע את תיקונן ומכאן החשיבות
בהבאת ילדים צאצאים – על מנת לקדם את הנשמות לביצוע תיקוניהן.
לאחר שהנשמה חוותה את כל אותם דברים שהיא בחרה , היא נפטרת
מהגוף הפיזי החומרי בצורה שהיא תבחר , מכיון שאותו גוף לא יכול להיות לה יותר לעזר.